פסק-דין בתיק תא"מ 28830-09-11 - פסקדין

1.         התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע 1 -  שלמה אלביליה נהג הרכב בזמן התאונה, נגד הנתבע 2 - הבעלים של הרכב אשר נגדה ניתן פס"ד בהיעדר הגנה ביום 11.6.12. התביעה כנגד הנתבעת 3 - חברת הביטוח נדחתה כאמור בהחלטתי מיום  16.5.12 התביעה כנגדה נדחתה ללא צו להוצאות.

 2.       בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 5,799 ש"ח (להלן: "סכום התביעה").

3.         ביום 16.3.10 אירעה תאונה בה היה מעורב רכב מסוג יונדאי אקסנט (להלן: "רכב התובעת"), נהוג ע"י מר מיכאל אנש.

4.         מאידך, בתאונה היה מעורב גם רכב מסוג פג'ו בוקסר (להלן: רכב הנתבעים), נהוג ע"י הנתבע 1.

5.         בדיון מיום 11.6.12 הופיע נהג התובעת וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעים, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

            מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעת.

6.         נהג התובע סיפר בעדותו הראשית כי  הוריד חבר אשר גר ברחוב דניאל בעיר בת ים. מדובר בכביש אשר מצידו הימני חונות מכוניות. המדובר בכביש חד סטרי שרק רכב אחד יכול לעבור בו.  נהג התובע ציין כי עמד בצד ימין של הכביש, ועימו ברכב ישבו חברו איתי חבר, וכן בתו בת ה-4. בעוד הם יושבים ברכב בצד הכביש, הנתבע נסע לצידם ופגע ברכב התובעת בפינה השמאלית אחורית והמשיך בנסיעה. מדובר היה ברכב הובלות גדול. נהג התובעת התניע את רכבו ודלק אחרי הנתבע כדי להשיגו. לאחר שנפגשו השניים, הנתבע הכחיש את הפגיעה אך קרוב משפחה של הנתבע ציין כי ראה את הפגיעה. הצדדים החליפו פרטים. בחקירתו הנגדית נשאל נהג התובעת האם החנה את רכבו ב"חנייה כפולה", והתשובה הייתה שלילית. נהג התובעת ציין כי מדובר בכביש צר מאוד , ולכןחנייה כפולה הייתה חוסמת את הכביש לגמרי.

7.         הנתבע סיפר בעדותו הראשית כי ביום התאונה נסע לבדו ברכב ברחוב חד-סיטרי. הרכב של התובעת חנה בחניה כפולה, וכמעט לא ניתן היה לעבור עם רכב גדול כשל הנתבע. לא הייתה תנועה על הכביש זולתם. הנתבע ניסה בכל זאת לעבור, ובמהלך המעבר פגע עם הגלגל הקדמי ימני שלו, ושפשף את פגוש רכב התובעת בפינה השמאלית אחורית שלו, והמשיך בנסיעה על מנת שלא להישאר באמצע הכביש. לאחר מכן עצר את רכבו. נהג אשר נסע מאחרי הנתבע, זוהה בשם שמואל בלבד, תיאר את הפגיעה, אך זהו אינו קרוב משפחה של הנתבע. כאשר הסתכל על הפגיעה מייד לאחר התאונה, ראה הנתבע שפשוף שחור על הפגוש, אך לא ראה פגוש מתפרק כפי שעולה מהתמונות אשר הציג התובע. טרם הגשת התביעה, הציע הנתבע לקצין הרכב של התובעת לשלם לה סכום של 500 ש"ח, אך לא קיבל תשובה מן החברה. בשיחה בין נהג התובעת לנתבעים, נהג התובעת ציין כי לא זכור לו פרטי התאונה. נהג התובעת התבקש להצהיר כך ע"י הנתבעים, אך לא הסכים. הנתבע מציין שוב כי הינו מוכן לשלם סכום של 500 ש"ח, מאחר וזה סכום שהוערך על ידו כעלות הנזק, שכן כל סכום עודף לדעת הנתבע זו העצמה. כמו כן, ציין הנתבע כי בין תאריך התאונה לתאריך בדיקת השמאי חלף כחודש.

8.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתמונות הנזק ובפרוטוקול הדיון, אני קובע כי לפני גרסה מול גרסה. הנתבע מודה למעשה באחריותו לארוע אך חולק על גובה הנזק כאשר פרט לאמירתו הסתמית כי מדובר בנזק בסך של 500 ש"ח אין הוא מוכיח דבר בניגוד לתובע שצרף חוו"ד שמאית .

9.         אשר על כן, דין התביעה להתקבל ועל הנתבע לשלם לתובע סך של 5,779 ש"ח בלווית רבית

             והפרשי הצמדה מיום 16.3.10 ועד ליום התשלום בפועל. כן ישלם הנתבע הוצאות בסך 357

             ש"ח ו-1,200 ש"ח שכ"ט עו"ד.           

ניתן היום,  י"ב אב תשע"ב, 31 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: